משפחות רבות מתמודדות עם ההבנה שלהורים עדיף לא לגור לבדם בבית וכדאי שיעברו למסגרת דיור המותאמת לבני הגיל השלישי. לרוב, ההחלטה להתחיל לחפש דיור לגיל השלישי באה מתוך כוונה למצוא פתרון לאספקת הצרכים היום-יומיים הבסיסיים של ההורים, לצד מסגרת שבה יהנו מחיי חברה עשירים. אנו מברכים אתכם על הצעד האמיץ, שודאי לא היה פשוט עבורכם, ורוצים לסייע לכם להבדיל בין הסוגים השונים של פתרונות דיור לגיל השלישי. הכנו עבורכם מדריך שמסביר על האפשרויות השונות הזמינות לבני הגיל השלישי והמענה שהם מספקים לרמות השונות של בריאות ותפקוד.
אילו פתרונות דיור לגיל השלישי קיימים בישראל?
דיור מוגן
דיור מוגן הוא פתרון מגורים המותאם לבני הגיל השלישי המתנהלים באופן עצמאי ומסוגלים לבצע פעולות יום-יומיות ללא סיוע, באופן מלא או לפחות באופן חלקי. בהקשר זה עולה השאלה המתבקשת: מדוע אדם שמתנהל באופן עצמאי צריך לעזוב את ביתו? למרות שקשה לנו לחשוב על הורינו כבעלי יכולת מוגבלת, מגיע שלב בחיים שבו זקוקים לסיוע מסוים בהתנהלות השגרתית, במיוחד כאשר חיים לבד. בני הגיל השלישי חשופים יותר לאיומים מבחוץ (ניסיונות פריצה לבית, הונאות וכדומה) וכן לסכנות בריאותיות לגוף ולנפש, שעלולות להתעורר בעת ביצוע פעולות של תחזוקת הבית או בשל השהות הממושכת לבד. לכן, דיור מוגן מסייע למבוגרים עצמאיים לשמור על שגרה חיונית ובריאה ומספק להם הזדמנויות להעשיר את השגרה ואת המעגל החברתי שלהם.
ומה עם מי שזקוק לסיוע רפואי? ישנם בתי דיור מוגן הכוללים מחלקות מיוחדות לבני הגיל השלישי הזקוקים לתמיכה וסיוע בתפקוד הפיזי היום-יומי שלהם, בין אם באופן קבוע ובין אם בעת החלמה ממחלה ו/או מהליך רפואי. כמו כן, קיים גם מענה דיור עבור אלו הזקוקים לשיקום ולשירותי סיעוד. ברשת נוה עמית, הדיירים הזקוקים לסיוע רפואי נהנים ממגוון השירותים והעושר החברתי והתרבותי שמוצע לכלל הדיירים, לצד טיפול מסור וצמוד מנבחרת של אנשי מקצוע מכלל תחומי הרפואה והטיפול, לרבות פיזיותרפיסטים, מרפאים בעיסוק, קלינאי תקשורת, עובדים סוציאליים ודיאטניות.
בית אבות
בתחילת דרכם, בתי האבות בישראל הוקמו עבור בני הגיל השלישי שאינם מסוגלים לחיות באופן עצמאי וזקוקים לסיוע ברמות שונות על בסיס יום-יומי. במקרים רבים, בני משפחתם של מבוגרים אלו אינם יכולים לטפל בהם מסביב לשעון, וכך עלה הצורך בסביבת מגורים תומכת שתענה על צורכיהם הלוגיסטיים והרפואיים. כיום, תוכלו למצוא בתי אבות ייעודיים שנועדו לתת מענה לרמות שונות של תלות בזולת ובמצבים רפואיים שונים.
ישנם בתי אבות סיעודיים לבני הגיל השלישי המוגדרים כסיעודיים, שזקוקים להשגחה צמודה לשם סיוע בפעולות יום-יומיות בסיסיות (כגון אכילה ורחצה). מעבר לכך, הדיירים יקבלו מעטפת שירותים רפואיים נלווים כגון פיזיותרפיה וסיוע מעובדת סוציאלית, בהתאם למצבם הפיזי והנפשי. סוג אחר של בתי אבות נועד לטיפול בתשושי נפש, בני הגיל השלישי אשר חלה פגיעה ביכולת הקוגניטיבית שלהם עקב מחלה כרונית (כגון דמנציה או אלצהיימר). מאחר והם אינם יכולים להתנהל באופן עצמאי בכלל, נמנעת יציאתם ממתחם בית האבות מחשש לחייהם ולשלומם.
בעבר, התנהלותם של בתי האבות היה נתונה בלעדית להחלטותיה של חברי ההנהלה, אך בהדרגה ניתן יותר משקל להעדפותיהם של הדיירים, מתוך הכרה בכך שהם זקוקים לתחושת שייכות למקום מגוריהם. שינוי נוסף שעברו בתי האבות עם השנים הוא הוספת פעילויות פנאי ותרבות לרווחתם של הדיירים ולחיזוק חיי החברה והקהילה שלהם. כתוצאה מכך, בתי אבות כיום מותאמים יותר למגורים של בני הגיל השלישי העצמאיים ומציעים פתרונות דיור גם לאוכלוסייה זאת. אפשרות זאת מתאימה במיוחד למצב שבו המבוגר ובני משפחתו אינם מסוגלים לממן דיור לגיל השלישי ונעזרים בסבסוד שהמדינה מעניקה עבור מגורים בבית אבות.
